<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן רנ"ט</h1>
<h2>דף סא:</h2>
שאלת כלאים בבגדים בטלים או לא דנראה שבטלים באחד ומאתים ככלאי זרעים ומה שאמרו [נדה ס"א ע"ב] בגד שאבד בו כלאים לא יעשנו מרדעת לחמור ההיא בבגד לבן שיש לו תקנה בצביעא דעמרא וכתנא לא סליק בחד גוונא ואפשר לבדוק אבל בשאי אפשר לבדוק [מאי]. תשובה כלאי בגדים אין להם בטלה. וכלל גדול הוא כל שהאחד מן התערובות מותר והשני אסור כנבלה וטרפה ושאר האיסורין ונתערבו בתוך היתר בטיל ברוב דכתיב [שמות כ"ג] אחרי רבים להטות, אבל כל שזה וזה התר אלא שתערבותן אוסרתן מי יבטל את מי. ובשר בחלב לא היה בנותן טעם אלא מדאפקיה רחמנא בלשון בישול כדאיתא בפרק כל הבשר [חולין ק"ח ע"א], אבל בכלאים לא נתנה בו תורה שיעור. ואין מביאין ראיה מכלאי זרעים שאם כן אפילו בגד שאבד בו כלאים ואפשר לבדוק אחריו וימצא לא נטרח לבדוק וליטול שהרי בכלאי זרעים כן, שהרי שנינו [כלאים פ"ב מ"א] כל סאה שיש בו רובע זרע ממין אחר ימעט הא פחות מכאן אין צריך למעט, ואפילו רבי יוסי דאמר יברור לא אמר אלא משום דמחזי כמקיים כלאים כלומר כשהתחיל למעט אם לא ימעט את הכל יראה כמקיים כלאים וכדאיתא בריש פרק המוכר פירות [ב"ב צ"ד ע"ב] הא מדינא לא, ואפילו לרבי יוסי דאמר יברור לא אמר אלא בשהמין האחד ניכר בו דהשתא מחזי כמקיים כלאים הא לאו הכי לא. והטעם בזה מסתברא משום דלא אפשר דאי אפשר שלא יצא בשדה פרידה אחת ממין (אחד) [אחר] ותאסור את הכל או שיברור ביד כל זרע אשר יזרע ולא ניתנה תורה למלאכי השרת [ברכות כ"ה ע"ב], והילכך כל שנתערב בטל ומותר לזרוע לכתחלה ואינו אסור משום זורע כלאים, ולפיכך דוקא בשנתערב אבל לערב לכתחלה אפילו חטה אחת אסור וכדגרסינן בירושלמי על ההיא מתניתין דכל סאה שיש בה רובע ממין אחר ימעט [כלאים פ"ב ה"א] מה אנן קיימין אם במתכוין לזרע אפילו חטה אחת אסור, אבל כלאי בגדים אין מין אחר מתערב בו אלא במקרה לעתים רחוקות שיתערב חוט של פשתן בבגד צמר ולפיכך לא ניתן להתבטל.
